טראומה
חיינו הם רצף של אירועים. בעוד אירועים מסויימים חולפים ונשארים מאחורינו, אירועים אחרים, גם אם הם נראים רגילים ופשוטים כביכול, יכולים להשאיר בנו חותם וליצור טראומה.
לרוב, הנטייה היא להתייחס לטראומה כאל משהו שנובע מאירוע קיצון כלשהו, אך למעשה טראומה יכולה להתרחש גם במצבים "שגרתיים" יותר. טראומה, בעצם, היא כל אירוע או רצף אירועים שהתרחשו בצורה מהירה, מוקדמת מידי ו/או חזקה מידי. זה יכול להיות אירוע פיזי דרסטי או מצב בו נחוותה הצפה רגשית ושהגוף והנפש לא מסוגלים להכיל ולעבד.
ניתן להבחין, דרך התבוננות על סימנים בגוף ועל דפוסים רגשיים ומחשבתיים, שאותו ארוע נשאר חקוק בנו כאילו הוא ממשיך להתקיים גם בזמן הווה.
המשותף לטראומות שונות, ולמעשה מגדיר אירועים שונים כטראומה, היא העובדה שהם הותירו אחריהם חותם של תגובתיות יתר או הימנעות. התגובתיות העודפת או הקפואה, שקורות בהווה, לא יעילות ואינן הולמות את הסיטואציה שהאדם פוגש כעת אלא הן שיחזור התגובתיות אל מול אותו אירוע טראומטי.
עבודה מיטיבה עם טראומה, עפ"י שיטת SE) somatic experience), תנוע באופן מדוד ועדין אל החוויה הפנימית של הטראומה ותאפשר לה להיות מעובדת באופן הדרגתי וללא הצפה.
בבסיס העבודה עומדת ההבנה כי הגוף שלנו זוכר. גם אם באופן מודע איננו זוכרים את מה שקרה והנפש מבקשת להדחיק, ניתן יהיה לגשת לאותם איזורים טראומתיים בתוכנו דרך הגוף.
במהלך הטיפול אנו עוסקים בשני רבדים במקביל -
הראשון הוא הסיפור שהאדם נושא איתו, הנרטיב בעבר ובהווה. מתוך ההקשבה העמוקה לסיפור מתחילים להתחבר החלקים השונים ונשזרת לפנינו תמונה רחבה יותר של מהלך הטראומה והחיים.
השני הוא התחושות וההתרחשויות המתקיימות ברגע הזה, בו הסיפור מסופר. תשומת הלב אל התחושות הגופניות, אל שפת הגוף ואל מה שקורה בנו בהווה מאפשרת לנו ללמוד את עצמנו ואת מה שאירע לנו, כשהגוף הוא מורה הדרך. העבודה הנעשית בדרך הזו, תוך הקשבה לגוף, היא עדינה והדרגתית. היא מאפשרת למערכת העצבים 'לפרוק' את אותו מטען עודף שנשאר מהטראומה ולהתארגן בצורה חדשה ומותאמת יותר אל נסיבות החיים העכשוויות. הדפוס הטראומטי הישן יכול להשתחרר ואפשרויות ספונטניות ומותאמות יותר נלמדות.
עבודתו של ד"ר פיטר לוין (מפתח הSE) בנויה כך שמזכירה לנו את היכולת הטבעית שלנו לעבד אירועים בעלי פוטנציאל טראומטי, ומזמינה אותנו להשתמש בה שוב. השיטה, שהוכחה כאפקטיבית ביותר, ידועה בכך שהיא בטוחה ואינה מייצרת טראומטיזציה חוזרת, המאפיינת שיטות אחרות.
תהליך הריפוי מהטראומה יכול להיות ארוך. במהלכו מתפתחים בנו הכרה וקבלה של סיפור חיינו, גם אם אלה כרוכים בשלבים של אבל ודכאון על מה שהיה. יחד עם זאת האופן בו אנו מתייחסים לאירועים, מקומות ואנשים משתנה באופן מהותי. אנו כבר לא תגובתיים או נמנעים ויש לנו יכולת להיות בקשר ומעורבות עם החלקים השונים בתוכנו ועם המציאות סביבנו. הרגע בו משתחררת הטראומה מתוכנו הוא רגע מעודן, מלא בענווה ורוך, אך הוא גם לא פחות מרגע של התעוררות והתעלות רוח.